כמה כסף לדרוש על עבודת פרילאנס?

 

מאת ניר חרמוני

 

 

למה כן ולמה לא

 

אז אתה רוצה להיות פרילאנס? עובדים מהבית, משחקים במחשב כל היום, עושים אנימציה... נשמע טוב.

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבדוק האם זה מתאים לך. עבודת פרילנס בתחום הגרפיקה והאנימציה הממוחשבת כוללת את הדברים הבאים:

·                    חיפוש עבודה אינטנסיבי

·                    שעות ארוכות ודדליינים מטורפים (אנחנו צריכים שש דקות אנימציה... לעוד חודש)

·                    עבודה עם לקוחות שלא יידעו מה הם רוצים בדיוק, ולכן מה שתעשה יכול להיות יפה-אבל-זה-לא-מה-שרציתי, או שהם יודעים בדיוק מה הם רוצים, ומוכנים לשבת לך על הראש במשך שבוע כך שהפיקסל המסויים הזה יהיה בגוון הוילון האהוב עליהם.

·                    התמודדות עם לקוחות שלא משלמים בזמן, או לא משלמים בכלל – זה לא נדיר, במיוחד ב"מצב המשק" כרגע. צריך להיות מוכן לרדוף אחריהם ולהפעיל לחץ.

·                    רוב העבודה מתבצעת לבד. בסטודיו יש חיי חברה פעילים, בבית לא. יש אנשים שזה לא מתאים להם.

·                     משמעת עצמית. אם אין לך כזאת, אל תהיה פרילאנס.

·                    התמודדות עם הרשויות. כעוסק מורשה יהיו לך דין ודברים עם מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי באופן קבוע. שכירים מקבלים תלוש לכיס, כסף לבנק וראש שקט.

·                    עבודה מהבית מבטיחה חוסר חיים והרגשה תמידית של "הייתי יכול להספיק יותר". הרי המחשב כל-כך קרוב... מומלץ מאד לא להיכנס לעניין אם אין לך לפחות חדר עבודה מסודר בבית, עם דלת שאפשר לסגור (ולנעול) מאחוריך כשאתה "יוצא מהעבודה".

 

מצד שני, אפשר לזכור גם את הדברים הטובים שבעניין:

·                    אתה הבוס של עצמך, ומחליט (לפחות תיאורטית) מתי לעבוד ומתי לא.

·                    השכר גבוה בדרך כלל מעבודה דומה כשכיר.

·                    החזרי מס והוצאות מוכרות על חפצים שמשמשים אותך בעבודה. בתחום הזה זה כולל מחשבים, מכשירי וידאו, מצלמות ואפילו השתתפות בשכר דירה. הכל תלוי בכמה אתה מרוויח.

 

איך עושים את זה

 

אחרי שהחלטת שבכל זאת אתה מוכן לרקוד את ריקוד הפרילאנס, צריך לפתוח תיק עוסק מורשה במע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. חברות רציניות לא יהיו מוכנות לעבוד ללא חשבונית חוקית. כאב הראש הכרוך בזה מתבטא בדרך-כלל בתשלום מקדמות חודשי והגשת דו"ח שנתי למס הכנסה, והוא שווה בהחלט את השקט בידיעה שאתה מתנהל בצורה חוקית וכשרה.

עכשיו רק נשאר להחליט על המחיר. הבעייתיות גדולה. אין מקום שבו אומרים לך "עבודת אנימציה שווה X שקלים לשעה". כל אחד לוקח מחיר קצת אחר. סטודיו גדול ייקח יותר מאדם יחיד. מקצוען מנוסה ייקח יותר ממתחיל.

 

כמה זה עולה להם?

 

אפשר לברר מה טווח המחירים בדרכים שונות. ישנן טבלאות שכר בתחומי ההייטק שלפעמים מכילות מקצועות כגון מעצב אתרים או אנימטור פלאש. ניתן לפנות לחברות אנימציה כשהן מחפשות עובדים ולקבל מהן הצעת שכר. אפשר פשוט לדבר עם אחרים שעובדים בתחום ולקבל מהם הערכה. צריך לזכור שלא כולם ישמחו להסגיר את התעריפים שלהם בידי מתחרה לעתיד, ולא כדאי ללחוץ. 

 

רוב המחירים בתעשייה נקובים בדולרים. כדאי להתרגל לזה ופשוט להמיר את הסכום כשצריך. כמובן שהעסקה עצמה מתבצעת בשקלים.

 

כמה זה עולה לי?

 

אחרי שיש לך מושג מה המשכורות המקובלות בענף, שב ותמצא כמה עולה לך שעת עבודה.

הכי קל לעשות את זה בחישוב שנתי. הנה כמה סעיפים לדוגמא:

·                    הוצאות מחייה שוטפות – מגורים, חשמל, טלפון

·                    הוצאות על חומרה ותוכנה.

·                    חומרי גלם

·                    לימודים ותערוכות

 

העלויות בסעיפים הללו יכולות להשתנות באופן דרמטי מאחד לשני. ברור שיקר הרבה יותר להחזיק משרד מאשר לעבוד מהחדר בבית ההורים. מצד שני, הלקוח יהיה מוכן לשלם פחות אם אימא שלך תציץ פנימה כל שנייה לבדוק אם אפשר להציע משהו לאורחים, ויותר אם יהיה לך משרד מרשים.

 

זו העלות לשנה. עכשיו, איך מתרגמים את זה לעלות של שעה?

קח בחשבון שבוע עבודה של 40 שעות (שמונה שעות ביום). בשנה יש 52 שבועות. מתוכם צריך להוריד ארבעה שבועות חופש ובערך שבועיים ימי מחלה ואירועים לא צפויים.

עלות לשנה חלקי 46 שבועות עבודה, חלקי 40 שעות בשבוע = עלות לשעת עבודה.

כדי לא להפסיד כספים, אתה צריך להרוויח לפחות את הסכום הזה לכל שעת עבודה שלך. אבל זו רק ההתחלה..

 

עלויות נוספות

 

בתור פרילאנס לא תוכל לשבת כל הזמן מול המחשב ולעבוד. תצטרך לעשות מצגות ללקוחות פוטנציאליים כדי לקבל עבודות או לבזבז זמן יקר בריצות אחר לקוחות עם קשיי נזילות.

בנוסף, המקצוע הזה מצריך השקעה רצינית בלימוד כלים חדשים ואיך אפשר להשתמש בהם לצרכיך.

המשמעות של כל זה היא שבסופו של דבר העבודה הממשית היא בערך שני שליש, אם לא חצי מהזמן.

קח את הסכום הקודם ותכפיל בשניים כדי לכסות על כל הזמן שבו לא תעבוד תמורת כסף.

 

כל עסק קיים בשביל לעשות רווח. הרווח מאפשר לך להקדיש זמן למחשבות, איך תקדם את הקריירה מכאן. הוא מכסה על עלות לא צפויה של ציוד הנדרש לעבודה מסוימת. במקרים של לקוחות שלא משלמים בזמן, זה עשוי להיות ההבדל בין להחזיק מעמד עד שהתשלום יגיע לבין כניסה לחובות.

רווח מקובל בעולם העסקים הוא 30 אחוזים לשנה. נא להוסיף 30 אחוז לסכום עד עכשיו (שמשקף כזכור את המחיר שנרצה לקבל על שעת עבודה)

 

תוספת נוספת שצריך להתחשב בה היא מסים שתצטרך לשלם על כל סכום שתכניס – מס הכנסה וביטוח לאומי. זה תלוי בהכנסה השנתית האמיתית, ותוכל לדעת במדויק את החלק הזה רק בתום שנת עבודה. בתור התחלה אפשר להניח שזה יהיה כ-20 אחוזים.

 

הגעת לסכום שכולל בתוכו את עלות העבודה, רווחים ומיסים. זה המחיר שיאפשר לך לעבוד בנוחות, להתקדם, ללמוד, ואפילו לצאת לחופש. נקרא לזה "עלות אידיאלית לשעה". עכשיו הזמן לבדוק איך הוא עומד ביחס לשאר השוק.

אפשר לברר את זה בהשוואה למשכורות שראינו בתחילה.

 

שכר שמישהו מקבל לא משקף כמה זה עולה למעסיק. לחברה יש הוצאות נוספות על העובד – ביטוחים, חופשות, זמנים לא יצרניים (הפסקות סיגריה למשל), הוצאות על ציוד או חומרים מתכלים שהעובד צורך באופן שוטף, וכולי. בנוסף לזה יש הוצאות ראשוניות גדולות ומתמשכות על ציוד וריהוט.

בסופו של דבר, עלות למעסיק היא בערך 180% ממה שהעובד מקבל. אז עלות שעת עבודה על פי המשכורות היא:

משכורת חודשית כפול 1.8, לחלק למספר שעות עבודה בחודש.

 

עכשיו נשווה את העלות האידיאלית לשעה לעלות שעה כפי שהיא משתקפת במשכורות. האם זה באותו סדר גודל? אם לא, אולי הייתה טעות כלשהי בחישובים  וצריך לבדוק אותם שוב.

 

יש לנו עלות אידיאלית לשעה. מפה צריך להגיע לסכום המינימאלי שבשבילו כדאי לעבוד – מה שישלם את החשבונות ולא הרבה יותר. זה יהיה הקו התחתון שלך. אם אתה עושה עבודה במחיר נמוך מן המחיר הזה – אתה מפסיד כסף.

 

עד כאן התיאוריה. ביררת את כל הבירורים, עשית את כל החישובים, ויש בידך שני סכומים יפים. לקוח מתקשר ומבקש הצעת מחיר. אפשר פשוט להגיד לו את הסכום הגבוה מביניהם, לא?

לא ממש.

 

השפעות אחרות על המחיר

 

יש חשיבות גדולה מאד לשאלה מי הוא הלקוח ומהי העבודה. חברה גדולה תוכל לשלם יותר מאדם פרטי.  עבודה ארוכה (בשבועות) יכולה להיות זולה יותר, כי מובטח לך תזרים מזומנים לתקופה ארוכה.  כדאי לברר בעדינות עם אחרים שעבדו עם הלקוח הזה, עד כמה הוא מבין עניין, משתף פעולה, פתוח להצעות... בקיצור, עד כמה הוא עלול להעיק עליך בדרך.

 

צריך להתחיל עם המחיר האידיאלי אך להיות מוכנים למשא ומתן. אפשר להוריד בהתחשב בתקציב הלקוח, בהיכרות איתו, אם יש הרבה זמן לעבוד... אבל חייבים לדעת לשמור על הקו האדום, ולסרב לקבל את העבודה אם היא לא משתלמת לך. עבודה בהפסד לוקחת לך זמן שיכולת לנצל אותו לעבודות אחרות ברווח. חוץ מזה, מחירים נמוכים גורמים למתחרים שלך להוריד מחירים גם הם, ובסופו של דבר כל הענף נפגע.

גורם נוסף שמשפיע על המחיר הוא אופי העבודה. האם היא ייחודית? אם זו עבודה פשוטה יחסית שכל מתחיל יכול לעשות, הלקוח יוכל למצוא אחרים בקלות כך שהמחיר עשוי לרדת. אם נדרש כישרון מיוחד ויכולת גבוהה אז הסיפור אחר. זאת כמובן בתנאי שאתה יודע שתוכל לספק את הסחורה. מאד לא כדאי לתת הבטחות ולקחת הרבה כסף על עבודה שתצא לא טובה מספיק בעיני הלקוח.

עוד אלמנט שצריך להתחשב בו הוא הרקע המקצועי שלך. כמקצוען מנוסה תוכל לקבל מחירים גבוהים יותר מאשר כמתחיל.

 

נא לרשום

 

לבסוף, עדיף להעלות על הכתב את כל הסיכומים ולהחתים את שני הצדדים. כך לא יהיו ויכוחים אחר כך.

אם אפשר כדאי לבקש שליש מהכסף מייד, שליש בשלב כלשהו באמצע עם הגשת ביניים, ושליש לאחר השלמת העבודה.

 

 

 

------------------------------

תודה לדורון מאיר על העזרה בהכנת המאמר, ולחברי פורום אנימציה בתפוז על ההשראה לכתיבתו.

© כל הזכויות שמורות 2003. אין להעתיק או לפרסם מחדש מאמר זה או כל חלק ממנו בכל אמצעי ללא הסכמה מפורשת של הכותב.